אחזי |
ליה אגרא דכלה (נ"א דשכינתאה), דאיהי לבת אש בין הקוצים דאינון חייביא, כד דחקין לשכינתא וישראל, אגרא דילהון כלה, נפקא שכינתא כלה מבינייהו, וייתי חתן בגינה, ודא איהו אגרא דכלה דוחקא, ויפרוק לון מן גלותא בגינה, ודוחקא דגלותא דערב רב לישראל ממהר לון פורקנא, ורפיון דילהון מעכב לון לישראל פורקנא, בגין דא אתחזי ליה למשה בלבת אש מתוך הסנה, מגו כובין.
[הראה לו שכר הכלה (נ"א השכינה), שהיא לבת אש בין הקוצים שהם הרשעים, כאשר דוחקים את השכינה וישראל, השכר שלהם כלה, יוצאת שכינה כלה מביניהם, ויבוא חתן בשבילה, וזה הוא שכר הכלה הדוחק, ויגאל אותם מן הגלות בשבילה, ודוחק גלות הערב רב לישראל ממהר להם הגאולה, ורפיון שלהם מעכב להם לישראל הגאולה, משום כך נראה לו למשה בלבת אש מתוך הסנה, מתוך קוצים].
(תיקוני הזוהר, דך כז, עמוד א)